
צו ירושה מבקשים כשהמנוח לא השאיר צוואה, והוא מצהיר מי היורשים לפי החוק ומה חלקו של כל אחד. צו קיום צוואה מבקשים כשיש צוואה, והוא מצהיר שהצוואה בת תוקף; בלעדיו אין לתבוע זכויות על פיה. שתי הבקשות מוגשות לרשם לענייני ירושה, ואם הצוואה חלה רק על חלק מהרכוש, ניתנים שני הצווים (חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיפים 39, 66 ו-69(נפתח בכרטיסייה חדשה)).
מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?
יורשים על פי דין הם בן הזוג, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם (סעיף 10). צו קיום מצהיר שהצוואה בת תוקף, חוץ מהוראות שבית המשפט מצא שהן בטלות (סעיף 69).
| צו ירושה | צו קיום צוואה | |
|---|---|---|
| מתי | אין צוואה, או לרכוש שהצוואה אינה חלה עליו | יש צוואה |
| מה הצו מצהיר | שמות היורשים וחלקו של כל אחד | שהצוואה בת תוקף |
| מי מגיש | יורש, או יורש של יורש שנפטר אחרי המוריש | זוכה הרשום בצוואה |
מי מגיש ולאן?
בקשה לצו ירושה(נפתח בכרטיסייה חדשה) מגישים היורשים, או יורשים של יורש שנפטר אחרי המוריש; בקשה לצו קיום צוואה(נפתח בכרטיסייה חדשה) מגישים הזכאים הרשומים בצוואה. מי שמחזיק צוואה חייב למסור אותה לרשם מיד כשנודע לו על המוות (סעיף 75). הבקשה מוגשת לרשם שבאזורו היה מושבו של המוריש במותו, ואם מושבו לא היה בארץ, לרשם שבאזורו נמצאים נכסי העיזבון (תקנות הירושה, התשנ"ח-1998, תקנה 13(נפתח בכרטיסייה חדשה)).
איך מגישים באופן מקוון?
ההגשה נעשית במערכת הרשם לענייני ירושה Online(נפתח בכרטיסייה חדשה). מי שאינו מיוצג יכול להגיש באופן מקוון או ידני; עורך דין מגיש בקשה לצו קיום באופן מקוון בלבד. רק הודעת הדואר האלקטרוני השנייה, אחרי בדיקת המסמכים, מאשרת שהבקשה נקלטה כראוי. בבקשה מקוונת לצו קיום מוסרים לרשם את הצוואה המקורית בתוך 7 ימים מההגשה, כפי שמופיע בדף השירות באנגלית(נפתח בכרטיסייה חדשה) ביום 28 בספטמבר 2026 ובתקנה 14(ד)(1).
אילו מסמכים מצרפים בדרך כלל?
לפי דפי השירות, כפי שנקראו ביום 28 בספטמבר 2026:
- לצו קיום: הצוואה המקורית. אם המקור בחו"ל וניתן עליו צו קיום זר, מגישים את הצו הזר מאומת לפי סעיף 30 לפקודת הראיות.
- תעודת פטירה אינה נדרשת כשלמנוח הייתה תעודת זהות ישראלית; אם נפטר בחו"ל, מעדכנים קודם את הפטירה במרשם האוכלוסין. בלי תעודת זהות ישראלית נדרשת תעודת פטירה מאומתת כדין.
- אישור על הודעה ליורשים או לזוכים, בדואר רשום או אישית; כשהזוכים אינם בני משפחה, גם לילדים ולבן הזוג, ובהיעדרם להורים או לאחים.
- ייפוי כוח, אם המבקש מיוצג, ואישור על תשלום אגרה ודמי פרסום.
- תצהיר הסתלקות מאומת בידי עורך דין, מיורש שמוותר על חלקו.
פרסום והתנגדויות
הרשם מודיע ברבים על הבקשה, בין היתר ברשומות, וקובע מועד להתנגדויות שלא יפחת משבועיים; כל מעוניין רשאי להתנגד כל עוד לא ניתן הצו (סעיף 67 ותקנה 17, כפי שנקראו ביום 28 בספטמבר 2026). התנגדות(נפתח בכרטיסייה חדשה) מגישים בכתב, עם תצהיר מאומת בידי עורך דין ותשלום אגרה. במערכת הרשם אפשר גם להירשם להתראה על בקשה בעניין עיזבונו של אדם מסוים ("מגן יורשים").
מתי התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי?
הבקשה עוברת לבית המשפט כשהוגשה התנגדות, כשהמדינה צד לבקשה, כשהיועץ המשפטי לממשלה יוזם הליך או מצטרף אליו, כשהאפוטרופוס הכללי מייצג אדם שהוא מנהל את רכושו, או כשהרשם ראה לנכון (סעיף 67א). בית דין דתי שהיה לו שיפוט בענייני המעמד האישי של המוריש יכול לתת את הצווים רק בהסכמה בכתב של כל הצדדים הנוגעים בדבר (סעיף 155); לפי דף בתי הדין הרבניים(נפתח בכרטיסייה חדשה), ככלל היורשים נדרשים להופיע לדיון.
יורשים שגרים בחו"ל: מה חשוב לדעת?
- מסמך שנערך בחו"ל, כולל ייפוי כוח, מוכח באישור נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, או באישור נוטריון מקומי שאומת בידי נציג כזה (פקודת הראיות, סעיף 30(נפתח בכרטיסייה חדשה)). במדינה החברה באמנת האג, אפוסטיל יכול לבוא במקום האימות (תקנות לביצוע אמנת האג, תקנה 3(נפתח בכרטיסייה חדשה)).
- למסמך בשפה זרה, למעט אנגלית, מצרפים תרגום לעברית או לערבית מאושר בידי נוטריון (תקנה 54א).
- בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של מי שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהשאיר בה נכסים; ככלל חל דין מושבו של המוריש, בכפוף לסעיפים 138 עד 140 (סעיפים 136 ו-137).
- בקשה לרישום הורשה בטאבו מאמת עורך דין או רשם; לפי הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין(נפתח בכרטיסייה חדשה), בקשה שאומתה בידי קונסול לא תתקבל.
- במערכת הרשם אפשר לקבל העתק של צו בחתימה אלקטרונית או עם אפוסטיל.
מה הצו עושה ומה הוא לא עושה?
לפי דף בתי הדין הרבניים, צו ירושה מצהיר על היורשים ועל חלקם, ואינו עוסק בהיקף העיזבון או בחלוקת נכסיו. הצו תקף כלפי כל העולם כל עוד לא תוקן או בוטל (סעיף 71), ואת יתרת העיזבון מחלקים אחרי סילוק חובותיו (סעיף 107).
רישום דירה על שם היורשים הוא שלב נוסף: בקשה לרישום הורשה(נפתח בכרטיסייה חדשה) בפנקסי המקרקעין, על סמך הצו או על סמך הסכם חלוקת עיזבון. עבור מנוח שמושבו בפטירתו היה בישראל אפשר להגיש בקשה משולבת לצו ולרישומו; משרד המשפטים מציין שלכך עשויות להיות השלכות משפטיות, גם לגבי הסכם חלוקת עיזבון. לנכסים בתחום עיריית ראשון לציון מציינת הרשות מרכז שירות בעיר, בזימון תור מראש.
האם יש מס ירושה בישראל?
לפי סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת(נפתח בכרטיסייה חדשה) מיום 24 בפברואר 2022, בישראל אין מס ירושה או מס עיזבון; מס העיזבון בוטל ב-1981. הורשה אינה מכירה לפי חוק מיסוי מקרקעין(נפתח בכרטיסייה חדשה) (סעיף 4), אך מכירה מאוחרת בידי היורש עשויה לחייב במס שבח, עם פטור בתנאים לדירת מגורים שהתקבלה בירושה (סעיף 49ב(5)). יורשים שגרים בחו"ל צריכים לבדוק גם את דיני המס במדינתם.
עוד בכל זכות: צו ירושה(נפתח בכרטיסייה חדשה) וצו קיום צוואה(נפתח בכרטיסייה חדשה). נבדק ביום 28 בספטמבר 2026.
מקורות רשמיים: הרשם לענייני ירושה Online(נפתח בכרטיסייה חדשה), בקשה לצו ירושה(נפתח בכרטיסייה חדשה), בקשה לצו קיום צוואה(נפתח בכרטיסייה חדשה), בקשה לרישום הורשה(נפתח בכרטיסייה חדשה), חוק הירושה(נפתח בכרטיסייה חדשה), תקנות הירושה(נפתח בכרטיסייה חדשה), סקירת הכנסת על מס עיזבון(נפתח בכרטיסייה חדשה).
המידע בעמוד הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי.
